כתב הרב כף החיים סימן רפ"א אות ט"ז

כנראה לפי סדר הפרשיות, פרשת בלק ואחר כך

היום ששה וארבעים יום לעומר, שהם ששה שבועות

כשכתוב שני יודין קוראים שם אדנות. וכך דרך

הסליחה "אנשי אמונה" וכו' נתחברה בתקופת הגאונים, וכוונת

“וכי כל קהילות המזרח טעו בדברי האר”י בזה

א. ברכה מבוררת פירוש שהיא פחות כוללת ,

איני יודע מה מקורו של אותו רב. אך

פרשת שמיני מתאפיינת כידוע בהלכות טומאה וטהרה של

בתחילת הפרשה כתוב “ששת ימים תעשה מלאכה” משה

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

*הלכה יומית מפי מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א

שלום וברכה כנראה כוונתך ל “צדקתך”. והנה יש

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

היום בערב “סעודת יתרו”. וגם הבוקר לא אומרים

שם ע”ב | שם פנ”ל שמכוונים במשנת ‘יש

שהחיינו על “אוצר החכמה”, זריקת אוכל בגלל הקפדה

אתמול ב”חק לישראל” כתוב כאשר ביקשה בת שבע

“כל צדיק יעמלו רבבי טריק” – כל מי

בן איש חי (שנה שניה פרשת וישלח ה”א):

בן איש חי (שנה שניה פרשת וישלח ה”א):

לאכול במסעדה במדרחוב ♦ אברכים שרוצים לעשות “על האש” במקום ציבורי ♦ אכילת ארטיק או גלידה ברחוב ♦ לתת לאכול למי שאינו מברך ♦ להגיש אוכל באירוע או במסעדה למי שאינו מברך ♦ עניית “אמן” באמצע האכילה ♦ ועוד.

בהפטרה היום ב”חק לישראל” כתוב שאשתו של עובדיה